1. בלי בושה - האח הגדול, הנה זה מתחיל... בלי סוף. ממש בלי סוף. אנשים מדברים על "האח הגדול". מדסקסים על התכנית, מתווכחים עליה, צוחקים עליה, מתרגשים ממנה, אבל טוענים במרץ: "אנחנו לא רואים את זה". למה? כי "זה תת-רמה", "ריאליטי זה לא תרבות", "מה זה מעניין לראות חיים של אנשים אחרים", "זה משעמם", "זה צהוב", "זו תכנית נמוכה". עוד מהעונה הראשונה, זה ככה. ואנחנו לא ככה. אנחנו - בלי בושה. בלי סוף, מדברות על התכנית, מדסקסות אותה, מתווכחות עליה, צוחקות איתה, מתרגשות ממנה, וטוענות במרץ שזה הדבר הכי מעניין שיכול להיות. למה? כי תכנית ריאליטי כזאת משקפת אותנו, כי זה הכי מעניין בעולם לראות את ג'קי מביע את אהבתו לנופר ברגע אנושי כמו אצל כולנו, כי זה מרתק ואנושי לראות את אמיר מעורר מהומות על כלום, וכי זאת תכנית שמכילה עולם ומלואו. אנחנו רואות, מתרכזות, מתעמקות, מנתחות, עורכות דיון לפני, תוך כדי, ואחרי, ולפעמים גם אחרי-אחרי. אנחנו מעבירות בינינו דיון שלם בסמסים עם קבוצה אקסלוסיבית של חברות אדוקות למשימה. כמו שיש אנשים שצופים בכדורגל וצועקים: "מה עשית?, אידיוט, איזה שטויות הוא עושה... תמסור, תמסור לו, הוא פנוי!", אז אנחנו מתווכחות עם הטלוויזיה על המסירות המילוליות בין המשתתפים, על הרגשות ועל הפעולות, על היחסים ועל הדינאמיקות שבקבוצה. זה ה"תמסור-תמסור" שלנו… כשאנשים מגלים את זה עלינו, הם תמיד מופתעים: " מה, את רואה את הזבל הזה?", "חשבנו שאת בנאדם רציני", ובעיקר: "וואי, את לא נראית כמו מישהי שצופה בזה". אז איך נראה מי שצופה בזה? נכון שאם לבנאדם יש עיניים טרוטות מצפייה עד 3 בבוקר בערוץ 20, והוא ממלמל ברחוב "אלירז, אלירז…" זה מסגיר משהו, אבל באמת… איך נראה צופה של האח הגדול? מי אתם, באשר תהיו??? האם אתם מוכנים לצאת מארון הצפייה שלכם, ולהגיב: מי אתם, במה אתם עוסקים, איפה אתם גרים, בני כמה אתם? ולמה כל זה מעניין אתכם בכלל? אותנו זה מעניין כי זאת לא רק מעבדה אנושית גדולה, אלא כי כאן מתממשות כל התיאוריות של הפסיכולוגיה ושל הקבוצה, ממש מול עינינו. זאת הפסיכולוגיה של התרחשות מציאותית, או חצי-מציאותית, או כזאת הנשלטת ע"י ההפקה, או מוכתבת ע"י קהל הצופים בבית. הפסיכולוגיה של אנשים הנמצאים תחת עינינו הבוחנת 24 שעות ביממה (כן, אנחנו צופים ב"אקווריום" המשדר אותם כל היום והלילה); הפסיכולוגיה של קבוצת זרים הנפגשים לראשונה תחת עין בוחנת, מכירים זה את זה ונחשפים יום אחרי יום; הדינאמיקה של קבוצה אנושית, השלבים השונים בחיי הקבוצה, הרמות המתפתחות של אינטימיות, תתי-קבוצות, התפקידים הפסיכולוגיים של המשתתפים, היחסים הנרקמים ביניהם, יחסי כוחות, אהבה, תחרות וקנאה. דמות סמכות נעלמת שאליה באים לפתוח את הלב ואליה באים בטענות ודברים קשים. עולם ומלואו, אנושי, מתועד, חלקו פתוח להתרחשות טבעית וספונטאנית, אנושית ואוניברסאלית; וחלקו מתוסרט ע"י הפקה, עורך, במאי, תסריטאים. ממש כמו החיים עצמם. וכו-לם מושכים בחוטים. אז אנחנו מרותקות מול כל זה, וצועקות "הוא פנוי, תמסור!" כשמישהו מתבודד בבריכה ויש הזדמנות לפתור את הקונפליקט החם ב"בית האח". אצלנו אוהבים לראות איך הערס החכם מתפתח, איך הגבר-גבר מגיב מולו, איך היפהפייה כבר לא כל-כך יפה... מי דומיננטי מהצעד הראשון ומי נפתח לאט-לאט ופתאום מתחבב על כולם. אנחנו נתמקד בפסיכולוגיה בתוך ה"מציאות" (או ב"ריאליטי"...), בדינאמיקה הקבוצתית, ברגשות של היחיד, ובהשפעה העצומה של הטלוויזיה ושל "העם" על כל זה. אחרי הכל, לכולנו יש בתוכנו את פרידה השתלטנית, את סיוון המתחנחנת, את ג'קי הנאיבי, את בעל הנכות שנראית או לא נראית לאחרים, את ליהי 'התשוקה המהלכת' שפועלת לפי הדחפים שלה, את פותנה משכינת השלום, ואת אמיר הכפייתי. ולא תמיד זוהי מראה קלה לצפייה עבורנו. לחלקנו הם נוגעים בבטן הרכה והחשופה, ומעוררים אצלנו חלקים שלנו שאנו מתאמצים להכחיש ולהדחיק – ופתאום הם מעלים מולנו מופע שלם, 24 שעות, שאי אפשר להישאר אדיש מולו. ועל כל זה, אנחנו רונית ונועה, נכתוב כאן אחרי כל תכנית ותכנית. נביע את דעתנו, ננתח את המצב, נגיד שזה אופייני, או שנהיה מופתעות ממה שקרה. ואתם מוזמנים להגיב, להביע את דעתכם ואפילו להתווכח איתנו. אצלנו מדברים על התכניח, מתרגשים לקראתה, וטוענים בכל תוקף: 2012 נפתחת בצורה הכי טובה שיכולה להיות, ואנחנו כבר במתח. ואם לא נצליח להתמודד, ניכנס לחדר האח כדי לדבר. בכל מקרה, אנחנו כאן, על הספה, ואנחנו מבטיחות להגיד את כל מה שאנחנו חושבות - בלי בושה בכלל. צפייה מודרכת: מחר בתכנית הראשונה (המכונה אצלנו "המשמרת"), מעבר להכנת פיצוחים, חברים בסטנד-ביי על ה-SMS ובפייסבוק, תשאלו את עצמכם את השאלות הבאות:
ומי אנחנו:נועה לב – ייעוץ אישי, ייעוץ והדרכות תקשורת, מדריכה למיומנויות הופעה בתקשורת.
בוגרת גל"צ, מגישת חדשות, שדרנית ועורכת ברדיו ובטלוויזיה (גלגל"צ, ערוץ 3, ערוץ 10). מנחת קבוצות מוסמכת בגישה פסיכודינאמית, בעלת תואר BA בפסיכולוגיה ו-MA בייעוץ ארגוני. רונית נשר – פסיכותרפיסטית בגישת הגשטאלט. מרצה באוניברסיטת חיפה בנושא הנחיית קבוצות, ודוקטורנטית בתחום טיפול קבוצתי. מנחת התכנית "חוות דעת בפסיכולוגיה" בערוץ 10.
0 Comments
|
בלוג בלי בושה:
|