6. עכשיו אפשר להתחיל
איזו הקלה. או שאולי לא...? ברוך השם - או ברוך שפטרנו...? בבוקר ההדחה עוד חשבנו על כל האופציות, מנסות לשרטט לאן כל התרחשות תוביל: מה יקרה לקבוצה אם קותי ייצא מהבית, מה יקרה אם זיווה תתניע בלי ברי, ומה יקרה לברי בדד בלי זיווה. כל תסריט היה מעניין בפני עצמו, אבל בהחלט לא התכוננו לאפשרות להיפרד משתי השחקניות האלו בערב אחד. אבל מה לעשות, כנראה שבורא עולם כותב את הסרט הזה... כן, הקערה התהפכה. זיווה וברי עזבו, ולמעשה איבדנו לא רק שתי משתתפות דומיננטיות, אלא תת-קבוצה בתוך הקבוצה הגדולה. ועכשיו מערבבים את הקלפים כמעט מחדש. נגדיל ונאמר: עכשיו בעצם מתחיל התהליך, או אם תרצו - רק עכשיו מתחיל המשחק. תראו, הפעם מדובר באוסף של אנשים אינדיבידואליים מאד, ומאתגר מאד להפוך אותם לקבוצה. נכון שראינו התחלה של יריבויות או יצירת אויב משותף, ראינו שמתחילים לדבר על "הם" ו"אנחנו", אבל ממש עוד לא נוצרה פה קבוצה... אנשים לא באמת התקרבו, כמעט ולא חשפו דברים אישיים ולא הסתכנו בפגיעוּת, והקונפליקט נשאר ברמה ראשונית מאד. בהשוואה לעונות קודמות, התפתחות באינטימיות הקבוצתית כמעט ולא קרתה כאן. הם פתחו את הלב רק בקבוצות קטנות או אחד מול השני, מגששים ובודקים כמה אפשר בכלל לפתוח. אפשר גם לומר שהם נתקעו על הקונפליקט המכונן של דתיים-חילוניים וכפייה מול חופש בחירה, שהשאיר את ההבדלים החיצוניים והראשוניים בין המשתתפים על מקומם. אמנם זה מאד תואם את השלב הראשוני בהתפתחות של כל קבוצה, אבל זה הרגיש קצת יותר תקוע מזה: עוד לא מרגישים פה את האמון, ובקבוצה גדולה של אינדיבידואליסטים ודעתניים שכאלה, הפראנויה וחוסר היכולת לדעת על מי לסמוך - הופכים ל"אישיו". לא סתם בבוקר אחרי ההדחה התחילו בבית דיבורים על קותי שלא סומך על אף אחד, שמגדיר כל מי שלא מסכים איתו כבוגד, ושהוא חייב לשנות את דרכיו. האמת, אולי זה משהו שגם אחרים מרגישים, אבל רק הוא מבטא... שמענו הרבה על "אנחנו מול הם". אבל מי זה ה"אנחנו" הזה? הרי בכל פעם הוא נאמר בהקשר אחר: פעם זה קותי ויאנה, ופעם זה קותי ודודו. לפעמים זה אביבית ורגב, ואח"כ אביבית ויוסי, או יוסי וברי. אנחנו עדים לניסיונות להבין מי זה 'אנחנו' ומי זה 'הם', והאם יש פה 'אנחנו' בכלל? יכול להיות שבכל הסיפור הזה ברי וזיווה בעצם היו קבוצה מעכבת. ייתכן שאם הן היו נשארות, הן היו הופכות למן "אנטי-גרופ": קבוצת-נגד שנמצאת בתוך הקבוצה, מעין כוח הרסני שלא מאפשר לקבוצה להתקדם או להתגבש. ובאמת הבוקר, לאחר ההדחה וההלם הראשוני והיעדרן של השתיים, אפשר לראות שתהליכים חדשים התחילו לרוץ ולהתגלגל - ובצורה מוגברת, אפילו נאמר קיצונית. כאילו הוציאו מקל מהגלגלים של הרכב הזה שעמד בָמקום בפול-גז, ועכשיו רק מתחילים להתגלגל קדימה. מעניין יהיה לראות אם זה מאפיין קבוצתי שימשיך: שמישהו ימשיך את מירוץ השליחים הזה, ייקח את המשימה על עצמו, וישמש כמקל החדש בגלגלים של הקבוצה - או שבאמת נפתח פה תהליך חדש. האם ברי וזיוה היו "מקלות" שברגע שמישהו הוציא אותם הקבוצה תוכל לדהור קדימה, או שהן היו "גלגלי העזר" שעל גבם ניסתה הקבוצה להתאחד מול האויב המשותף, או לנסות בכל מחיר להימנע מהאינטימיות הכל-כך מפחידה? האמת שיש פה שאלה עקרונית יותר: באמת מדובר בתת-קבוצה, או בכלל בעניין של אישיוּת? הרי אם היה שם מישהו דתי שאפשר לדבר איתו, הכל היה נראה אחרת. אבל במקרה של ברי וזיווה, האישיות התגברה על השליחות. דומה מושך דומה, אין חוכמות. אבל האם מדובר בשתיים שהעלו את רמת האינפנטיליוּת לשיאים חדשים, או ביראות-שמיים שהאמינו בנחישות בדרכן ולא נתנו לשום דבר לחדור אליהן ולהסיט אותן? ומה באישיות שלהן כל-כך הטריד את הדיירים ואותנו: זה שמדובר בנרקיסיזם, בהתרכזות רק בעצמי, או בניתוק אחר מהמציאות? האם השתיים פעלו למען האדרת שמיים או למען האדרת העצמי? יכולנו לראות פה מפגן מרהיב של מנגנוני הגנה ופיצוי. יכול להיות שהשם דיבר אליה, אבל להקשיב היא לא הקשיבה, ברי מקשיבה רק לעצמה. ברי המשיכה לטעון שאם הייתה נשארת בבית, היא הייתה זוכה ("...אני חותמת על זה"). אבל הרי זה הטריק הכי עתיק בכל מבוא לפסיכולוגיה: עדיף לא להסתכן בכישלון, ולהשאיר את הפנטזיה פתוחה. ועדיף תמיד לנטוש, לפני שהקהל (או הדיירים) ינטשו אותי. בכל מקרה, על הבחירה לצאת מהבית מרצון, אמרה לה אתמול ליהיא בשידור: "עשית Good move... תיהנו בחוץ". הניחוש שלנו, שזה יהיה "גוד מוב" גם לקבוצה שנשארה בפנים. השאלה עכשיו היא מה ימלא את הריק שנוצר. הרבה פעמים קבוצה מתגבשת מול אויב חיצוני או פנימי, שעוזר לה להגדיר את עצמה ואת הגבולות שלה. אז מי יהיה עכשיו האויב שיתאחדו מולו, או שעכשיו יעברו במרץ לשלב של התגבשות תתי-קבוצות בתוך הקבוצה הגדולה - דבר שיכול להביא בסופו של דבר לחלוקה של שתי קבוצות יריבות בתוך הבית. בעונות הקודמות של האח, זה תמיד קרה מול עינינו: סכסוך בין-אישי, שהפך לאישיו קבוצתי, וחילק את הבית לשני מחנות. אלירז מול סער. מחנה פרידה מול דנה ונופר. וכמובן בובליל מול שפרה. קלאסי. אז עוד מוקדם לדעת, אבל אולי אפשר לנחש: אילו קבוצות ייווצרו עכשיו בבית האח? יעל וסער מה"פרלמנט" בחצר, ולצידם אולי "צוות המסאג'ים מהנֶסְטִי" פנונה, איתם וערן. במקביל, ועדיין לא מנגד: דודו וקותי "שמשון ויובב" (שצריכים כתוביות תרגום דחוף!!!), וקים הלא הוא "קציצי" או אולי "ציטוטי"... (לא בטוח שקים באמת משתייך לצוות פינוקיו, או שהם רק משתמשים בו לצרכים אסטרטגיים, כפי שדודו רמז לפני כמה ימים...). ולצידם כמה שחקנים חופשיים: כמו אביבית, רגב, יאנה, ותמיר שאיבד את שתי האימהות השדכניות שלו. נראה שיוסי ינסה לרקוד על שתי החתונות ולעשות תסרוקות תוך כדי, עד שהוא יתפוצץ בחארבו-דארבו עם מישהו; ושסופי תלך לאן שהפרודוקטים של יוסי יילכו, או איפה שיתנו לה לדבר למצלמה (אם כי סופי עלולה עוד להפתיע). אז אחרי הדרמה של יום ג' חשבנו שתהיה ריקנות או מבוכה. אבל למחרת הם כבר קמו מוכנים להסתערות. התחושה היא שמכאן, המעבדה הקבוצתית תתחיל לתפקד – ממש לפי הספר. מה זה אומר? חתירה לאינטימיות, שלב הקונפליקט והפיצוץ שבדרך, היווצרות של מחנוֹת, מאבק מתחזק על מנהיגות, פיצול בין טובים לרעים, בין 'אמיתיים' ל'שחקנים', קנאה ותחרות, הכתרת שעיר לעזאזל, השלכות הדדיות, מנגנוני הגנה, פנטזיות בקבוצה, התמודדות עם סוגיות רגשיות אישיוֹת "מהבית" של המשתתפים. ואולי נזכה גם לרגעי קירבה ואינטימיות - שבלעדיהם התהליך כולו לא יושלם. Game-on, עכשיו המשחק מתחיל. היכונו לראות פה תהליכים קבוצתיים בשיאם. אחרי הכל, מה אנחנו רוצים? קצת רגעים קומיים עם קותי ודודו (והפעם עם כתוביות בבקשה). קצת אומץ והיכרות, קצת מתח ופיתרון, והרבה שיפור עצמי. המסע מהיחיד אל הקבוצה וממנה חזרה אל היחיד, והמסע לתהליך אישי שיעברו הדיירים. זה כל הסיפור. ומה הכלב וולטר היה אומר על זה: אני מסכים עם יעל: אפשר להסתכל עליהם כל היום, זה באמת כמו לצפות בנשיונל ג'יאוגרפיק. והכי חשוב: לזכור לא להיכנם בין החיות בעונת הייחום, הן יותר אגרסיביות בעונה הזאת. צפייה מודרכת: עד ה"משמרת" הבאה שימו לב: אילו תתי-קבוצות יתחילו להיווצר עכשיו? באילו טכניקות ינקטו הדיירים, כדי להביא אנשים למחנה שלהם? מי יתפוס את מקומן של ברי וזיווה, וימצא את עצמו בתפקיד האויב הקבוצתי: מי ישמש כנביאת-הזעם זיווה שרבה עם כולם, ומי במקום ברי ינסה לכפות את ערכיו על הקבוצה? חדשות טובות - אנחנו גדלים! מעכשיו בכל יום חמישי, תוכלו למצוא את הבלוג שלנו גם ב"תסביך אח" מדור שבועי חדש באתר mako (אתר הבית של האח הגדול). כך זה נראה שם היום: תסביך אח, 19.1.12 (לחצו על הלינק ותוכלו לראות...)
1 Comment
|
בלוג בלי בושה:
|